הפנטזיה מפתה נתעב
כמו מראת פלאים
בה כל הצללים
זוהרים בזהב
אבל הצל
ריק מממשות
מלא רק בעיקשות
של החששות להתנצל
בעומדך מול עצמך לדין
על דברים איומים
החיים וקיימים
בלא יודעין
כי מול המראה
הפחד רואה מגפה
בכל שריטה או דליפה
כמו סטודנט לרפואה