הוא תרגל את הרגע הזה בדמיונו אינספור פעמים. כל פעם בצורה קצת אחרת. פעמים בשינויים מינוריים ופעמים באופן אחר לחלוטין. ההתחלה דווקא, הייתה כמו שדמיין. פנים יבשות, קול יציב, מלל בחור בקפידה אחרי מיון מדוקדק ממאות השירים שכתב, תפקוד פרקטי קר רוח, כמו במצבי חירום שחווה בעבר. בעצם, הקטע הזה, כמו שהתבצע בפועל, היה זהה לכל התרחישים שדמיין.
ההמשך נע בין שלל אפשרויות - אריזת בזק וכרטיס טיסה מהרגע להרגע לאן שמתאפשר. נסיעה ממקום למקום בארץ, המחייבת שעות נהיגה ארוכות, כשהרדיו מנגן בעוצמה מחרישת אוזניים סולו תפילות של גיטרה חשמלית. סגר בית בתריסים מוגפים ואוננות מתמשכת מול פורנו פתוח בקולי קולות. רכש של עשרות כלי עבודה מקצועיים וחציבה מהשכמה לשינה לעיצוב מצבה. ועוד עשרות אפשרויות.
באף אחת לא ראה את עצמו יושב קלאסי, כמו רבים אחרים אותם ביקר בשבעה. גם עכשיו, כשהגיע הרגע, לא הוא ישב. בדמיונו יצא, וחזר מיד, כדי לשבת בשבעה של הבנות. התמקם בנישה של החבר הטוב התומך ולא בזו של בן הזוג. היה בשני מקומות בבת אחת. בשיחה השתתף בתגובות והעלאת זיכרונות, ובו בזמן טייל בדמיון. נסע למקומות, שמע מוזיקה בעוצמה, צפה בפורנו.
עם הזמן ליבה את הדמיונות. הגביר את הצרימה בין מעלליו בדמיון לשיחה שניהל באותו הזמן במציאות. העמיק אותה ככל שיכל והתענג עליה. הרגיש שמצא את התרחיש שמתאים לו מכולם. במיוחד, כשבנוסף לשיחה ולדמיון מימש גם מטלות ביצועיות. הכין אוכל, הגיש כיבוד, סידר כסאות. הכול תוך כדי שיחה שותפת והשתוללות במחשבה.
מרוב מאמץ לא הרגיש כיצד חולף הזמן ורק שחזר לבית הריק, השקט, הבין שהסתיים. ועכשיו, לא היה מסוגל לממש אף אחת מההדמיות. אפילו לא לבשל מנות מורכבות עם זמן הכנה ארוך, כאלה שהיה מכין בשגרה. כל פעולה שנמשכה ברציפות מעל חצי שעה נדמתה לו כמו סיתות המצבה.
בדרך לבת הגדולה, נסע חצי שעה ועצר בתחנת דלק לחצי שעה. נסע שוב חצי שעה ועצר שוב לחצי שעה. שעתיים וחצי במקום שעה וחצי. כשהגיע, הנכדים הגדולים היו עסוקים בבניית בית עץ לקטנים. הצטרף אליהם ועבדו ביחד חמש שעות. הדיבור ביניהם היה רק תכנון פרטים והוראות ביצוע, אבל בדמיון, תוך כדי דיבור, שוחח איתם על סבתא, והעלו זיכרונות. ככל שהבית התקדם, עלו עוד ועוד רעיונות לפרטים, כך שמתבונן מהצד היה רואה קבוצת דיון ולא קבוצת עבודה. גם בראשו, זרם הזיכרונות שטף, וכך גם השיחה הדמיונית. הערב ירד, הקטנים עלו על העץ והוא נכנס הביתה. בתו עמדה במטבח ופניה שדמעו כל השבעה סוף סוף יבשו. חיבק אותה ארוכות ודמעותיו החלו לזרום.