אא' היה טייס קרב. אהב שילדיו הבוגרים מארחים בביתו את חבורותיהם ואהב להקשיב לשיחות ולויכוחים. אבל לפעמים נחמץ ליבו, כשהויכוח נמשך בין כאלה שלא יכולים להסכים. נמשך, התלהט וגלש לפסים עכורים. חשב על מערכת זיהוי עמית-טורף המותקנת במטוסים והגה את רעיון הצמיד. כל אדם יענוד צמיד המכיל את העדפותיו לגבי מאה שאלות מכל תחומי החיים. צמיד יתקשר עם צמיד ויוכל לשקלל את מידת ההתאמה של זולתו. כך האמין, תמנע מראש כניסה לוויכוחים חסרי טעם ותרד רמת האלימות.
עניין חברים מהפוליטיקה. הם התלהבו, פעלו, ובזמן קצר גלגלו הצעת חוק הכופה ענידת צמיד. מיד קמה תנועת התנגדות לצמיד ולעונדיו "הצמידאים". גם כי "כולנו מאה אחוז בני אנוש", גם מחשש ללגיטימיות של הדרה, וגם מחדירה לפרטיות ומתן מידע בידי השלטון. ציון ההתאמה עצמו זכה לכינוי "מד אנושיות".
המתנגדים הזדהו בצמידי זיעה משובצים; שחור, לבן וששת צבעי הקשת. תוך זמן קצר פרשו מהמשובצים, בצמיד לבן עם פסים כחולים, היהודאים בסיסמתם - כל יהודי הוא מאה אחוז אנושי. אחר כך התפצלו במשבצות שחור צהוב הימנים, ששללו גם שמאלנים ולהט"ב. בעקבותיהם נוצרו קבוצות נוספות בצבעים שונים. הפגנות ותגרות התפתחו עתה, לא רק בין הצמידאים למתנגדים, אלא גם בין הקבוצות השונות, ומידי יום פונו פצועים לבתי החולים.
יום אחד, אחרי שראה כתבה על שני חסרי צמיד שהוכו למוות בידי קבוצת צמידאים, פנה א' בייאוש לפינת העבודה שלו. על השולחן היה מונח צמיד משובץ, מתחתיו הזמנה לנאום בעצרת המשובצים, ומתחתיה שלושה דפים. בכל דף, הדפסה של טבלה. בצדה האחד, ההגדרות שהוא עצמו נתן למאה השאלות. בצדה השני, ההגדרות של אחד מילדיו. שלושה דפים לשלושה ילדים, ובכל אחד מהם, בתחתית הדף, הסיכום - פחות מעשרה אחוז אנושי.