בבית הספר ידע את כל התשובות, אבל על זה לא היה מי שישיב לו. ניסיונותיו, שהשתרעו על מאות מאמרים באינטרנט וספרים בפסיכולוגיה ופילוסופיה עלו בתוהו. במורה לפילוסופיה התגרה - לוגיקה היא רק אקסיומות וסט כללים לפעולה עליהן. שניהם שרירותיים. אז מדוע שהתוצאה תהייה משמעותית לגבינו? המורה צחק - האינטרנט, התעשייה, הרפואה, כל אלה תוצרים חסרי משמעות של הלוגיקה? זה נכון למדע והנדסה, חשב לליבו, אבל לא לנפש האדם. גם בית הספר הוא לא מקור לתשובה. אולי המשפחה.
הוריו יתנו לו וודאי תובנות בנאליות ואת הנאום הקבוע אודות השפעת הורמוני הגיל. אחותו הגדולה, שילדה את אחיינו השני ונאבקה על קידום בעבודה, נפנפה אותו ב"יאללה אתה והפילוסופיות שלך!". החיים זה לא באוויר, יש משפחה ועבודה. אם רוצים לשנות משהו מעבר לזה, רק בפוליטיקה. אבל הוא לא רצה לשנות, רק להבין. אולי הסבתות, חשב.
לראשונה אמר - אני מרגיש כמו הילדים בכיתה, שהמורה שואלת אותם מה בדיוק הם לא מבינים, והם עונים "המממ... הכול". אני לא מבין את העולם. אני לא מבין איך בני אנוש יצרו קבוצות ומסגרות חברתיות להיטיב את חייהם, והעוולות והזוועות הגדולים ביותר חוללו ע"י קבוצות. אני לא מבין איך חוקרים ומדענים, שבוודאי משתמשים (ומטיפים לסטודנטים שלהם להשתמש) בסכינו של אוקהם, משתמשים בנימוקים מפותלים ומעוותי מציאות בכדי לתמוך בעמדות שאינן תואמות את מה שמתבקש מאליו מתוך העובדות.
הסבתא צחקה. למה ללכת רחוק, חמודי, חלק ניכר מהם מאמין באלוהים. כשמישהו ניצל מתאונה או מחלים ממחלה זה נס. התאונה עצמה והמחלה, או אלה שכן נפגעו מהם, כבר לא שייכים לאלוהים. לוגיקה לתפארת! והכי משעשע, כשהם רוצים לשכנע אותך להצטרף אליהם, הם מביאים "הוכחות" ויש להם צורך כפייתי לתת הסברים לוגיים. ככה העולם! אבל הוא לא רצה "ככה" כמענה ללמה שלו.
את הרמז השני קיבל דווקא מסבתו השנייה, הדמנטית. בביקורו הקודם ביקשה ממנו לקחת אותה הביתה. אבל סבתא, זה הבית שלך. אני לא מרגישה שזה הבית שלי. היכן את גרה? ענתה לו את הכתובת הנכונה. בית, חשב לעצמו, זה המקום שסידרה לטעמה והיא יודעת היכן נמצא כל דבר. כשאינה זוכרת, או אפילו זוכרת דברים מהבתים הקודמים, המקום הזה זר לה. הכין לה תמונות של כל המשפחה על המקרר כדי שתרגיש שייכות והוסיף למעלה בגדול את הכתובת. כשנכנס עכשיו שאלה אותו - מדוע יש את הכתובת על המקרר? אם הוא יחליט לברוח, שידעו לאן להחזיר. איך יברח? אין לו רגליים! יש לו גלגלים. ואיך הוא יפתח את הדלת? הוא לא צריך, יש לו דלת משלו. אבל זאת לא תוציא אותו החוצה. אהה, אם לא ילך לו עם זאת ינסה עם אחת אחרת. יש לו ארבע.
את הרמז השלישי קיבל מאחיינו בן השלוש. תוך כדי משחק הוא התעקש שיבצעו משהו בדרך לא שגרתית. אני רוצה שנעשה כך, אמר. הבנתי, אבל מדוע אתה רוצה שנעשה דווקא ככה. הרהר ארוכות ואמר - אני רוצה, כי ........ כי אני רוצה.
מה שחיבר את הרמזים והפיל את האסימון הייתה הלהקה. באופן עקרוני הוא חיבר את כל השירים שלהם מנונסנס, אבל הוא שם לב שהם היו מוצלחים רק אם דמו למשפטים עם מבנה משמעותי, כי לא את המהות הלוגית מחפשים אנשים, אלא את הפורמט.